הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, בראשית מ״ט

מהדורה: מדרש לקח טוב, מכונה פסיקתא זוטרתא, וילנא תרמ"ד

מקור מדרש לקח טוב, בראשית מ״ט
1 ויקרא יעקב אל בניו. לאחר שבירך את יוסף ואת בניו קרא לשאר האחים.
2 ויאמר האספו ואגידה לכם. מהו האספו. הטהרו. כמו תסגר שבעת ימים וגו' ואחר תאסף במדבר יב יד. וכמו ונשא ידו אל המקום ואסף המצורע מ"ב ה יא. אמר להם הטהרו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים. בקש לגלות להם את הקץ. מיד נגלה עליו שכינה. כיון שראה את השכינה. התחיל מצוה אותם על ייחודו. אמרו לו וכי כלום אנו חשודין לפניך על יחוד השם. שאתה מצוה אותנו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד דברים ו ד. בישראל אבינו מדבר. מיד ענה הוא בלחש. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. הם אמרו ששה מלות בלחש ולא בקול. בלחש משום כבוד יעקב אבינו שאמרו. ולא בקול משום כבוד משה רבינו שלא אמרו. ועיקרו בפסחים. והוא ענה ששה מלות. הכל שנים עשר. כנגד השבטים. לפיכך נהגו ישראל לומר בקריאת שמע ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
3 הקבצו ושמעו בני יעקב. זו ברכת יעקב אבינו. פרשה זו. ושמעו אל ישראל אביכם. זו ברכת משה רבינו. פרשת וזאת הברכה. שנאמר וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו דברים לג א.
4 אביכם. שהסכים אביכם שבשמים על ברכת אביכם ישראל. שהרי ברכת משה רבינו מעין ברכת יעקב אבינו.
5 ד"א ושמעו שני פעמים. שמעו הקנטרונין. שמעו הברכות.
6 ראובן בכורי אתה. בכור לנחלה. בכור לכהונה.
7 כחי וראשית אוני. כחי מתשמיש המטה. וראשית אוני אפי' ממקרה לילה. דאמר ר' לוי בן שלום בן שבעים שנה ושבע שנים היה יעקב אבינו ועדיין לא ראה קרי. ללמדך שבחן של אבותינו. כי לא על חנם בחר בהם הקב"ה.
8 יתר שאת ויתר עז. אמר לו ראוי היה לך ליטול שלשה חלקים יותר על אחיך. הבכורה. הכהונה. והמלכות. יתר שאת זו בכורה שנוטל פי שנים. יתר עז זו כהונה שנוטל כ"ד מתנות.
9 ד"א יתר שאת זו כהונה. שנאמר ואותה נתן לכם לשאת ויקרא י יז. יתר עז זו מלכות. שנאמר ויתן עז למלכו ש"א ב י. ועתה ניתנה בכורה ליוסף. וכהונה ללוי. ומלכות ליהודה.
10 פחז כמים אל תותר. וכל כך למה. שניטלה ממך שלשה כתרים. לפי שפחזת. כמו יחפוז זנבו כמו ארז איוב מ יז. כלומר נתקשתה ולא נכנע יצרך. וכמים הנגרים ארצה בזריזות. שהרי שאר משקין יורדין בנחת. כמו היין החלב והדבש וריחן נשאר בכלי שהן נשפכין ממנו ונראין. אבל המים אל הנהר אינם נשארים בכלי שנשפכין ממנה. כך כל כעסך הבערת.
11 כי עלית משכבי אביך. כדי לבלבל יצועי. שכיון שמתה רחל הביא יעקב אבינו את בלהה והושיבה על יצועה. אמר ראובן לא די שאחות אמי היתה צרה לאמי. אלא גם שפחתה תהא צרה לאמי. עמד ובלבל יצועה. לפיכך אמר לו אז חללת שלשה כתרים הללו על עסקי יצועה עלה. עליתה לא נאמר אלא עלה. ואין לו רפואה עד שיבא משה רבינו. שכתוב בו ומשה עלה אל האלהים שמות יט ג. שכיון שכתוב אלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר דברים כז יג. ואמרו ארור שוכב עם אשת אביו שם שם כ. ידעו הכל כי ראובן אביהם של שבט. לא שכב את בלהה פילגש אביו אלא מפני שבלבל מצעה כתב הכתוב וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל בראשית לה כב. ולא עשה בו נקודות כדרך כל הפסוקין. אלא צורף הענין עם ויהיו בני יעקב שנים עשר שם. ללמדך שנקי היה אותו צדיק מאותו עון.
12 כיוצא בדבר אתה אומר אשר ישכבון הנשים הצובאות ש"א ב כב. אפשר חפני ופנחס שוכבין נשי ישראל והן שותקין. אלא ששהו את קיניהן. והיו מתאחרות לישכב עם בעליהן. ומעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום. להודיעך שהתורה לא ניתנה לטפשין. ולא מסרה הכתוב אלא לחכמים. לדרוש ולאזן ולחקור ולתקן מדרשות נאות דברים דבורים על אפניהם. לקיים מה שנאמר משפטי ה' אמת צדקו יחדו תהלים יט י. ואין מקרא יוצא מדי פשוטו ואין מקרא עוקר מקרא.
13 ד"א פחז כמים. לשון נוטריקון פחדת מן החטא. חיליתה. זרחה תפלתך.
14 כמים אל תותר. שלא נותר בך חטאת. ואע"פ שעלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה. עלה שבחך בהצלת אחיך. שנאמר וישמע ראובן ויצילהו מידם בראשית לז כא.
15 שמעון ולוי אחים. מאב ומאם. אחים בעצה אחים בכעס. כלי חמס מכורותיהם. שכן קורין בלשון יון לסכין מכירין.
16 ד"א מכורותיהם. מגורותיהם. כ' וג' משמשין. כמו גנתו איוב ח יו. כנתו. וכנה אשר נטעה ימינך תהלים פ טז. פי' וגנה. כלומר בארץ מגורותיהם עשו חמס להרוג בעלי שכם. שאם חטא שכם בן חמור. כל העיר מה חטאת.
17 בסודם אל תבוא נפשי. זה מעשה קרח. דכתיב ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי במדבר טז א. ולא ייחסו הכתוב ליעקב לומר בן יעקב.
18 ובקהלם אל תחד כבודי. כמו לא תחד אתם בקבורה ישעיה יד כ. זה מעשה זמרי. נשיא בית אב לשמעוני במדבר כה יד. ולא נתייחס ליעקב.
19 כי באפם הרגו איש. אלו יושבי שכם.
20 וברצונם עקרו שור. זו חומת העיר. שהרי חומה בלשון ארמי שור.
21 ד"א עקרו שור. זה יוסף. שנאמר ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא בראשית לז יט. אלו שמעון ולוי שנקראו אחים. וראיה לדבר שהרי במצרים לא לקח יוסף לאסור אותו אלא לשמעון. שנאמר ויקח מאתם את שמעון ויאסור אותו לעיניהם שם מב כד. וכתיב ויפתח האחד את שקו שם שם כז. זה לוי שנשאר יחיד. כי נותר לשם שמעון ושמו לו כספו בפי אמתחתו כדי לבהלו.
22 ארור אפם כי עז. שלא נטלו עצה מאביהם כשהלכו להרוג את שכם בן חמור.
23 ועברתם כי קשתה. ארור כעסם כי קשה ואם יהיו שני השבטים האלו יחדיו אין העולם מתקיים. אלא אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל. שיהיו משבט שמעון ולוי מלמדים ומשננים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. שיהיו עוסקים בתורה אולי יתכבשון.
24 ד"א ארור אפם כי עז. כמו וארוה כל עוברי דרך תהלים פ יג. כלומר תתבצר אפם ותתמעט. ועברתם תקטן.
25 אחלקם ביעקב. שהרי שמעון נתנו לו חלק בב' מקומות בארץ ישראל. וכן לוי אין לו נחלה אלא ארבעים ושמונה עיר נפוצים בישראל.
26 יהודה אתה יודוך אחיך. יהודה שמו הודאה. על שהודת לאה אמו. שנא' הפעם אודה את ה' על כן קראה שמו יהודה בראשית כט לה. והוא בעצמו הודה במעשה תמר ולא בוש. לפיכך אתה יודוך. כלומר אתה הודת על האמת והצלת את תמר מלישרף. ולפיכך יודוך אחיך. שאתה מלך עליהם. וכן היה שעמדו ממנו שלשים מלכים ונשיאים כמנין יהוד"ה הרי שלשים. מן אברהם עד שלמה ט"ו דורות. ואברהם אבינו נשיא היה. שנאמר נשיא אלהים אתה בתוכנו בראשית כג ו. אברהם. יצחק. יעקב. יהודה. פרץ. חצרון. רם. עמינדב. נחשון. שלמון. בועז. עובד. ישי. דוד. ושלמה. הרי ט"ו. ומן שלמה עד גלות יכניה ט"ו. רחבעם. אביה. אסא. יהושפט. יהורם. אחזיהו. יואש. ואמציה. עזריה יותם. אחז. יחזקיהו. מנשה. אמון. יאשיהו. יכניה. לכך נמשלה מלכות יהודה כירח. שנא' כירח יכון עולם תהלים פט לח. כשם שהוא עולה ומתגבר עד ט"ו יום. ועוד חוזר ומתכסה מעט מעט עד ט"ו ימים. כך מן אברהם עד שלמה ט"ו. ומיכן ואילך ט"ו עד הגלות הראשון בימי יהויכין מלך יהודה. ולכך עולה חשבון יהודה שלשים. ויהודה רביעי לבטן. והמאורות ביום רביעי נבראו. לפיכך נמשלה מלכות יהודה במאורות. שנאמר וכסאו כשמש נגדי שם שם לז. כשם שאי אפשר לעולם בלא מאורות. כך אי אפשר לעולם בלא זרע דוד. שנאמר כי ברית עולם שם לו ערוכה בכל ושמורה ש"ב כג ה. ואומר לעולם אשמר לו חסדי ובריתי נאמנת לו תהלים פט כט. ואומר אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב שם שם לו. דוי"ד על שם עשרים וארבעה ספרים. דוד תחלת שמו ד' וסופו ד'. לפי שהיה יהודה רביעי לבטן לכך נקרא יהודה אתה יודוך אחיך. שכל ישראל מודים שה' בחר למלכות בית דוד. ושירי דוד המעולים. וחסדי דוד הנאמנים. ולפיכך לקח אהרן קדוש ה' את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון. שהוא ראש לנשיאים. דכתיב ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה במדבר ז יב. ואומר כי יהודה גבר באחיו דה"א ה ב. וכשם שנכרתה ברית לכהונה. כך נכרתה ברית למלכות בית דוד. ודגל יהודה נוסע בראשונה. וכן אחרי מות יהושע כתיב מי יעלה לנו בכנעני בתחלה להלחם בו ויאמר ה' יהודה יעלה שופטים א ב. ולא בחר ה' לבנות לו בית בירושלים. כי אם בשלמה בן דוד. לכך נאמר יהודה אתה יודוך אחיך. יהודה הציל את יוסף מן הבור. שנא' ויאמר יהודה אל אחיו בראשית לז כו. וגם הציל את תמר ושני בניה פרץ וזרח מן האש. שהיתה מעוברת תאומים והיא בת ג' חדשים. וכבר נגמרה צורות הוולדות במעיה. ואומר הוציאוה ותשרף שם לח כד. לולא שהודה יהודה היתה נשרפת היא ושני בניה. לפיכך הציל הקב"ה את דניאל מגוב האריות. תחת יוסף שהציל מן הבור. ונוצלו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. תחת תמר ופרץ וזרח. ישתבח שם אלהינו שאינו מקפח שכר. נוצר חסד לאלפים. וזרובבל בן שאלתיאל ייסד בית שני. לכך נאמר יהודה אתה יודוך אחיך. וגם לעתיד לבא ויצא חטר מגזע ישי ישעיה יא א. אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרושו ישעיה יא י. זה מלך המשיח. ואומר והקימותי לדוד צמח צדיק ירמיה כג ה. ואומר ועבדו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם שם ל ט. זה מלך המשיח שהוא מזרע יהודה. לכך נאמר יהודה אתה יודוך אחיך.
27 מח ד"א יהודה אתה יודוך אחיך. שכיון שראה יהודה שהי' יעקב אבינו מוכיח את אחיו. ראובן על מעשה בלהה. שמעון ולוי על מעשה שכם. ועל מעשה יוסף. שהרי ראובן ביקש להצילו. ויהודה הצילו. בני השפחות כתוב בהן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה בראשית לז ב. אלא שמעון ולוי אחים. בעצה להורגו. מיד נתכרכמו פני יהודה אמר שמא יוכיחני על מעשה תמר כיון שראה יעקב אבינו שנתכרכמו פני יהודה התחיל לפייסו. אמר לו. יהודה אתה יודוך אחיך. גלוי וידוע לפני הקב"ה שאתה הצלת את יוסף משפיכות דמים. ולא נטרדו אחיך לגיהנם. לפיכך יודוך אחיך. שכל ישראל יקראו על שם יהודה יהודים.
28 ידך בערף אויביך. זה הקשת שהוא יד כנגד העורף. וכה"א בדוד ויאמר ללמד בני יהודה קשת. הנה כתובה על ספר הישר ש"ב א יח. והיכן היא כתובה. בספר בראשית. ספר שכתוב בו מעשה הישרים. מעשה אברהם ויצחק ויעקב. וכן בלעם אמר תמות נפשי מות ישרים במדבר מ י. והיכן רמיזא. ידך בעורף אויביך. איזה הוא מלחמה. שהוא יד כנגד עורף. הוי אומר זו קשת.
29 גור אריה יהודה. שלא יירא מפני כל. אריה שאג מי לא יירא עמוס ג ח. זה מלך המשיח. או מי יחיה משומו אל במדבר כד כג. כי גדול יום ה' ונורא מאד ומי יכילנו יואל ב יא.
30 מטרף בני עלית. מסולק אתה מאותו עון שאמרתי טרוף טורף יוסף בראשית לז לג.
31 כרע רבץ כארי וכלביא מי יקימנו. לעתיד לבא. שנאמר ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר דברים לב יב. הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא במדבר כג כד בימי מלך המשיח ישתחוו לו גוים. וכתיב והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד ובית דוד כאלהים כמלאך ה' לפניהם זכריה יב ח וכתיב ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם מיכה ב יג.
32 לא יסור שבט מיהודה. אלו סופרים שביהודה. כמו מושכים בשבט סופר שופטים ה יד.
33 ומחוקק מבין רגליו. אלו יושבי יעבץ. שמורין הלכות לישראל.
34 עד כי יבא שילה. פי' שי לו. שעתידין אומות העולם להביא דורונות למשיח בן דוד. שנא' בעת ההיא יובל שי ישעיה יח ז. ואומר מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו וגו' תהלים עב י.
35 ולו יקהת עמים. שעתיד להקהות שיניהם של עובדי ככבים. שנאמר וישתחוו לו כל מלכים כל גוים יאשרוהו שם שם יא. ואומר והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע ישעיה יא ד. ואומר ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ישעיה יא יב.
36 ס"א עד כי יבא שילה עד כי יבא בנו. כמו ובשליתה דברים כח נז.
37 ע"א שילה. זה שאמר הכתוב אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה דניאל יב יב. רמזו יעקב אבינו בברכתו אלף והוא הכלל. והפרט הוא של"ה. וכן רמזו משה רבינו ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא דברים לא יח. אלף ושלש מאות ושלשים וחמש. כי א' דאסתיר טפל. כי הסתירה עיקר. ובא דניאל ופירשו אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ושלש מאות שלשים וחמשה והם עידן עידונין ופלג עידן מועד מועדים וחצי מספרים יהיו שלש שנים ומחצה שבהם יהיה ימי הצרה וממנה יושע. אבל התחלתן אין אנו יודעין אימתי. וע"ז נאמר פתאום יבא אל היכלו מלאכי ג א. זש"ה כי יבא שילה. פתאום יבא. ויש לומר יקהת לשון יקהל. כענין להקת נביאים ש"א יט כ. וכה"א כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד צפניה ג ט.
38 אסרי לגפן עירה. אסרי כמו יקבץ. כענין שנאמר מלך אסור ברהטים שה"ש ז ו.
39 עירה. עירו קרי. פי' גפן זה ישראל. שנא' גפן ממצרים תסיע תהלים פ ט. יקבץ אותם לעירו בירושלים. שנקרא עיר ה' צבאות.
40 ולשורקה. אלו ישראל. שנאמר ואנכי נטעתיך שורק ירמיה ב כא.
41 בני אתונו. המה יבנו בית מקדשו. שכן כתוב ביחזקאל שער האיתון יחזקאל מ טו. לשון ביאה הוא. שיבואו ישראל לירושלים. ויבנו אותה לימות המשיח.
42 כבס ביין לבושו. יכבס כל צאתם. שנאמר והושעתי אתכם מכל טומאותיכם יחזקאל לו כט.
43 ביין. רמז לתורה שנקראת יין. שנא' הביאני אל בית היין שה"ש ב ד.
44 לבושו. תתלבש ירושלים לישראל. שנאמר חי אני נאם ה' כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה ישעיה מט יח.
45 ד"א כבס ביין לבושו. אלו נקמות שעתיד הקב"ה לעשות באדום. שנא' מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה שם סג א. ובדם ענבים סותה. כמו כסותה. אלו נקמות שעתיד הקב"ה לעשות בעובדי כוכבים. שנא' פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי וגו' שם שם ג. ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי שם. לכך נקרא אדום על שם שיבוא צח ואדום. ויעשה נקמה באדום. ונקראת בצרה. שעתיד הקב"ה לבצור אותה כאשר יבצרו הענבים וידרכום בגת מלכות רומי..
46 יב חכלילי עינים מיין. יתאדמו הרי ישראל מרוב כרמיהם בימות המשיח.
47 ולבן שנים מחלב. והגבעות יתלבנו מן הצאן. וכן הוא אומר והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס. והגבעות תלכנה חלב וגו' ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים יואל ד יח.
48 ד"א חכלילי עינים. ישמח את ישראל. לשון ארמי הוא מצחק מחאיך. בזמן שיראו ישראל את השכינה. שנאמר עין בעין יראו בשוב ה' ציון ישעיה נב ח. וכתיב וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר שם מ ה.
49 ולבן שנים מחלב. שימלא שחוק פינו. שכל השוחק בפה מלא שיניו נראות. ועל אותו הזמן הוא אומר. אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה תהלים קכו ב.
50 זבולן לחוף ימים ישכון. שיהא תגר ויורד בספינות ומביא סחורה. לפי שהיה מביא ונותן לתוך פיו של יששכר שהיה עוסק בתורה. לפיכך הקדימו יעקב אבינו קודם ליששכר. שאלמלא זבולון אין יששכר עוסק בתורה. וכן משה רבינו אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך דברים לג יח. שמעין ברכתו של יעקב אבינו היה ברכתו של משה רבינו. לפיכך אמר שלמה בחכמתו כי בצל החכמה בצל הכסף קהלת ז יב. ואומר ועץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר משלי ג יח.
51 וירכתו על צידון. כמו עד צידון. למה זכר צידון. שיהא צד המזונות ונותן ליששכר.
52 יששכר חמור גרם. כמו עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל איוב מ יח. כשם שהחמור שובר את העצם. כך שבטו של יששכר שובר כל ישראל בהלכה. שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשו ישראל אחיהם מאתים דה"א יב לג. אלו מאתים ראשי סנהדראות של שבטו של יששכר.
53 רובץ בין המשפתים. שהרביצו תורה בישראל. שנאמר בהם אם תשכבון בין שפתים וגו' תהלים סח יד.
54 וירא מנוחה כי טוב. זו תורה. שנאמר כי טוב סחרה מסחר כסף משלי ג יד.
55 ואת הארץ כי נעמה. זו שבחו שלהן. שנאמר זמרו לשמו כי נעים תהלים קלה ג.
56 ויט שכמו לסבול. אלופינו מסובלים שם קמד יד. אלופים בתורה מסובלים במצות. מסובלין ביסורין.
57 ויהי למס עובד. למס זה סיני. חשבון זה כזה ק"ל.
58 עובד. עובד אדמתו ישבע לחם משלי יב יא. זו תורה. ואומר מתוקה שנת העובד קהלת ה יא.
59 דן ידין עמו. זה שמשון בן מנוח ששפט את ישראל והושיעם מיד פלשתים.
60 כאחד שבטי ישראל. ששפט שבטי ישראל כאחד. שהקב"ה נקרא אחד. כשם שהקב"ה אינו מטריח על ישראל יותר מדאי. כך שמשון היו שופט את ישראל ולא היה מטריח עליהם. וכן אמרו רבותינו במס' סוטה. מאי דכתיב ה' צבאות זכרני נא ופקדני נא שופטים טז כח. אמר שמשון לפני הקב"ה. רבונו של עולם זכור לי עשרים שנה שהייתי שופט את ישראל. ולא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום למקום.
61 יהי דן נחש עלי דרך. זה שמשון. מה נחש זה נוקם ונוטר. אף שמשון נוקם ונוטר לפלשתים.
62 שפיפון עלי אורח. מה השפיפון מלא כעס. אף שמשון מלא חימה על פלשתים.
63 הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור. זש"ה ויך אותם שוק על ירך מכה רבה שופטים טו ח. ופי' שוק על ירך. הפרשים עם הרגלים.
64 לישועתך קויתי ה'. כיון שראה יעקב גבורתו של שמשון. אמר לישועתך קויתי ה'. לפי ששמשון החל להושיע את ישראל מיד פלשתים. שנאמר והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים שם יג ה. לישועתך קויתי. שתים עשרה אותיות. כנגד שנים עשר שבטים זש"ה ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל תהלים קכב ד.
65 גד גדוד יגודנו. אלו שעברו את הירדן בימי יהושע. שנאמר בארבעים אלף חלוצי צבא עברו את הירדן יהושע ד יג.
66 והוא יגוד עקב. שאחרי כן ברכם יהושע וחזרו. שנא' ויברכם יהושע וגו' ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב מאד בכסף ובזהב ובנחושת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל אויביכם עם אחיכם שם כב ח.
67 ד"א גד גדוד יגודנו. זה היה בימי יהושע. והוא יגוד עקב. בימי דוד. שכן כתוב בדברי הימים א' יב א ואלה הבאים אל דויד לצקלג וגו' מן הגדור. ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גבורי החיל אנשי צבא למלחמה עורכי צנה ורמח ופני אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר שם שם ט אלה מבני גד ראשי הצבא אחד למאה הקטן והגדול לאלף. אלה הם אשר עברו את הירדן בחודש הראשון והוא ממלא על כל גדותיו ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב שם שם טו וטז.
68 מאשר שמנה לחמו. שהיו מספיקין שמן המשחה. שהכרמל בחלק אשר היה. ולכן כתוב מאשר ולא כל אשר.
69 והוא יתן מעדני מלך. שהרי בגבול נחלתו היה אלימלך. על שם מעדני מלך. דכתיב ויצא הגורל החמישי למטה בני אשר יהושע יט כד.
70 נפתלי אילה שלוחה. שהיו קלים כאילים לרוץ.
71 הנותן אמרי שפר. שהיה לשונם של שבט נפתלי מתוקים כדבש. דברי הגדה. אמרו רז"ל על נפתלי ממש שכשבאו לקבור את יעקב במערה. עמד עשו לעכב. שהיה אומר לו אתה קברת את לאה במערה לא נשאר לך חלק בה. כי אם חלקי נשאר. וכבר יעקב אבינו קנה חלקו ממנו. שנאמר בקברי אשר כריתי לו בארץ כנען בראשית נ ה. ואין כריה אלא מכירה. עד שקפץ נפתלי להביא השטר של מערה ממצרים. חושים בן דן היה חרש. וכשראה מונעין לקבור את יעקב. מיד דקרו בידיו על צוארו. והתיז את ראשו. ונפלו שתי עיניו על מטתו של יעקב אבינו. ופתח עיניו וראה נקמה ושמח שנאמר ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע תהלים נח יא. באותה שעה נתקיימה נבואת רבקה שאמרה למה אשכל גם שניכם יום אחד בראשית כז מה. שאע"פ שלא מתו שניהם ביום אחד. נקברו שניהם ביום אחד.
72 בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. אמר שני פעמים בן פורת. על שם מנשה ואפרים.
73 עלי עין. מלמד שאין עין הרע שולט בזרעו של יוסף אל תקרי עלי עין. אלא עולי עין.
74 ד"א עלי עין. שיהא שבטו פרה ורבה כמעיין הנובע. שנאמר ויפלו חבלי מנשה עשרה יהושע יז ה. וכתיב וידבר בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתת לי חבל אחד וגורל אחד ואני עם רב עד אשר כה ברכני ה' שם שם יד. ויאמר לו יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה. אמר להם החביאו עצמיכם ביערים. כדי שלא ישלוט בכם עין הרע. אמרו לו אין עין הרע שולט בזרעו של יוסף. שנא' בן פורת יוסף בן פורת עלי עין.
75 בנות צעדה עלי שור. שהיו בנות מלכים צועדות על החומה לראות את יוסף. בשעה שהרכיבו אותו במרכבת המשנה. ולא נתן עיניו באחת מהן.
76 וימררוהו ורבו. אלו אחיו. וישטמוהו בעלי חצים. אלו שמעון ולוי. דכתיב ויתנכלו אותו להמיתו בראשית לז יח.
77 ותשב באיתן קשתו. זהו שכתוב ויהי כהיום ויבא יוסף הביתה לעשות מלאכתו ואין איש שם לט יא. באותה שעה נתגבר יצרו עליו ונראתה דמות דיוקנו של אבינו יעקב בחלון. אמר לו. יוסף עתידין אחיך שיחקקו על אבני השהם ואתה עמהם. רצונך שתמחה משם. מיד ותשב באיתן קשתו. מלמד ששב קשתו לאיתנה.
78 ויפוזו זרועי ידיו. מלמד שנתפזרו זרעו מבין צפרניו.
79 מידי אביר יעקב. מאביר תוכחת יעקב.
80 משם רועה אבן ישראל. כדי שיהא חקוק באבן ישראל. דכתיב ששה משמותם על האבן האחת שמות כח י.
81 ד"א ותשב באיתן קשתו. זה זכותו של יוסף.
82 ויפוזו. כמו ומפז רב תהלים יט יא.
83 מידי אביר יעקב. שעמדה לו זכותו של יעקב. שכשם שיעקב אביו לא יכלו לו אחיו. כך יוסף לא יוכלו לו אחיו.
84 משם רועה אבן ישראל. אב בן. שהרי יוסף כלכל אביו ואת אחיו ואת בית אביו.
85 מאל אביך ויעזרך. כלומר מאל אביך היתה עזרתך ויעזרך גם מעתה.
86 ואת שדי. מי שאמר די לצרותי יאמר די לצרותיך.
87 ויברכך. וכה"א עד אשר כה ברכני ה' יהושע יז יד.
88 ברכת שמים מעל. הוא ברכה שבירך יצחק את יעקב. שנאמר ויתן לך האלהים מטל השמים בראשית כז כח.
89 ברכות שדים ורחם. שדים אלו מזונות. ורחם אלו בנים.
90 ד"א שדים. זו זכות אבות. וכן הוא אומר אני חומה ושדי כמגדלות שה"ש ח י.
91 זו זכות אמהות.
92 ברכות אביך. זה יעקב.
93 גברו על ברכות הורי. זה יצחק.
94 עד תאות גבעות עולם. זה אברהם שעשה גבעה של ערלות בתוך אהלו ביום שנימול אברהם וכל אשר לו. שזכותו עומדת לעולם.
95 תהיין לראש יוסף ולקדקוד נזיר אחיו. שמשעה שנמכר יוסף הזיר עצמו מן היין. שנאמר וישתו וישכרו עמו בראשית מג לד. עד אותו הזמן לא שתו יין לא הם ולא הוא.
96 בנימין זאב יטרף. שבט גדול וחזק. מה הזאב חוטף. כך בני בנימין היו חוטפים נשים מפני השבועה. כי נשבעו בני ישראל ארור נותן אשה לבנימין שופטים כא יח. וכתיב וחטפתם לכם שם שם כא.
97 בבקר יאכל עד. זה שאול בן קיש שהכה את עמלק.
98 ולערב יחלק שלל. זה מרדכי. ותשם אסתר את מרדכי על בית המן אסתר ח ב.
99 ד"א בבקר יאכל עד. זה תמיד של שחרית. ולערב יחלק שלל. זה תמיד של בין הערבים. שהרי המזבח היה בחלקו של בנימין. וכן משה רבינו אמר לבנימין ידיד ה' ישכון לבטח עליו דברים לג יב.
100 כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. לא פחות ולא יותר. כשם שהיו חקוקים על אבני האפוד ועל אבני השהם.
101 וזאת אשר דבר להם אביהם. אמר להם אימתי הברכות האלו מגיעות לכם. בזמן שיבא משה ויברך אתכם בזה הענין. שנאמר וזאת הברכה אשר ברך משה שם שם א. ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם. מת"ל לפי שבירך את יהודה בגבורתו של אריה. ואת יוסף בכחו של שור. ואת נפתלי בקלותה של אילה. שמא תאמר שזה גדול מזה. ת"ל ויברך אותם. כולם שוין. ולפי שחלק להם את הארץ. ונתן ליהודה שעורים. ולנפתלי חטים. יכול לא יהו אוכלין אלו משל אלו. ת"ל איש אשר כברכתו ברך אותם. הכליל הברכה לכלם.
102 ויצו אותם. מה צוה אותם. אמר שאו מטתי כדרך הדגלים שאתם עתידין להיות חונים במדבר. שלשה מן המזרח. ושלשה מן המערב. ושלשה מן הצפון. ושלשה מן הדרום. ויצו אותם. אמר להם אל יסבלו בניכם את מטתי. אלא אתם בעצמיכם.
103 ויאמר אליהם אני נאסף אל עמי. אמר להם אם זכיתם להיות כמוני מוטב. ואם לאו כשאני מסתלק מן העולם אני נאסף אל עמי.
104 שמה קברו את אברהם. לכך נקראת מערת המכפלה. שהיתה כפולה בזוגות.
105 ד"א מכפלה מערה לפנים ממערה.
106 ויכל יעקב לצוות את בניו. יעקב התחיל בצוואות.
107 ויאסוף רגליו אל המטה. יושב היה ומצוה כאדם שיצא לדרך.
פירוש הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, בראשית מ״ט
1 מהו האספו. ב״‬ר פצ״‬ח. ושיטה חדשה לב״‬ר הנדפסת ג״‬כ בבית המדרש ח״‬ב צד ע״‬ד. וילקוט רמז קנ״‬ז ותנחומא. ויב״‬ע שתרגם אדכו מסואבותא. ר״‬ל הטהרו מטומאתכם.
2 כמו תסגר שבעת ימים וגו׳‬. כ״‬ה הגי׳‬ בשיטה חדשה ובתנחומא ובילקוט. אולם לפנינו בב״‬ר מובא הכתוב ויאספו אל ירושלים ויטהרו את הלשכות. ולא נמצא מקרא זה בתנ״‬ך. ועיין בחדושי הרש״‬ש ובפירוש מהרז״‬ו במדרש רבה הנדפס בווילנא בשנת תרל״‬ח בדפוס ראם.
3 וכמו ונשא ידו אל המקום ואסף המצורע. וכ״‬ה בכ״‬י פלארענץ ובקרא והניף ידו. והראיה מהכתוב הזה הוספת רבינו.
4 ביקש לגלות להם את הקץ. פסחים נ״‬ו ע״‬א. ב״‬ר שם. ושיטה חדשה צד ע״‬ג. ותנחומא ויחי. דברים רבה פ״‬ב. וכן בתרגום ירושלמי עה״‬ת ענין כחדא ואמרין שמע. ועני יעקב ואמר יהא שמיה רבא.
5 ועיקרו בפסחים. דף נ״‬ו ע״‬א. וע״‬ע ספרי ואתחנן סי׳‬ ל״‬א.
6 בכור לנחלה בכור לכהונה. עי׳‬ ילקוט שם רמז קנ״‬ז בשם מדרש אבכיר בכור אתה לנחלה בכור אתה ליוחסים בכור לתשובה.
7 כחי מתשמיש המטה וראשית אוני אפילו ממקרה לילה. עי׳‬ יבמות ע״‬ו ע״‬א שלא ראה קרי מימיו. וכן תרגם יב״‬ע.
8 דאמר ר׳‬ לוי בן שלום. וכן בשיטה חדשה לבראשית רבה צד ע״‬ד מובא זה בש״‬ר לוי בר שלום. ובב״‬ר לפנינו לא נמצא שם האומר. רק אני בן פ״‬ד שנה לא ראיתי טיפת קרי. ובב״‬ר פצ״‬ט. ובתנחומא כתוב שעשיתי פ׳‬ שנה ואפילו טיפת קרי לא ראיתי. יש לתקן שצ״‬ל פ״‬ד שנה. כי היה פ״‬ד שנה כשנשא את לאה. עי׳‬ ב״‬ר פס״‬ח. בן ס״‬ג שנים היה יעקב בעת שנטל את הברכות. וי״‬ד שנה נטמן בבית עבר וז׳‬ שנים עבד ברחל. נמצא נושא אשה בן פ״‬ד שנים ע״‬ש ועיין מגילה י״‬ז ע״‬א וברש״‬י שם.
9 יתר שאת זו בכורה. עיין ב״‬ר פצ״‬ח ושיטה חדשה. יתר שאת ויתר עז. הבכורה היתה שלך והכהונה היתה שלך.
10 ד״‬א יתר שאת זו כהונה. ב״‬ר פצ״‬ט. ותנחומא. ורש״‬י עה״‬ת.
11 שנא׳‬ ואותה נתן לכם לשאת. בב״‬ר ותנחומא מובא הכתוב וישא אהרן את ידיו ויקרא ט׳:כ״ב‬.
12 ועתה ניתנה. ב״‬ר פצ״‬ח ושיטה חדשה וכן תרגם יב״‬ע ועל די חטיית ברי אתיהיבת בכירותא ליוסף ומלכותא ליהודה. וכהונתא ללוי.
13 וכל כך למה שנוטלה ממך ג׳‬ כתרים. ב״‬ר פצ״‬ט ותנחומא.
14 כמו יחפוז זנבו: וכן מובא בכ״‬י פלארענץ. ובמקרא כתוב יחפץ. וכתב הרד״‬ק בשרשים הוא כמו יחפז בחלוף צד״‬י בזי״‬ן כי הם ממוצא אחד. ואולי יש להביא לראיה הכתוב הן יעשק נהר לא יחפוז איוב מ׳‬ כ״‬ג.
15 וכמים הנגרים ארצה. עיין ב״‬ר פצ״‬ט ותנחומא פחז כמים. מהו כמים. אם יהא ביד אדם קיתון של מים והוא נשפך אינו משתייר בו כלום אבל אם היה של שמן או של דבש משתייר בו לכך אומר כמים אל תותר. ועיין אגדת בראשית פפ״‬ב.
16 כדי לבלבל יצועי. שבת נ״‬ה ע״‬ב.
17 שכיון שמתה רחל. ב״‬ר פצ״‬ח ושיטה חדשה צד ע״‬ד.
18 עד שיבא משה רבינו. ב״‬ר פצ״‬ח ופצ״‬ט. ושיטה חדשה צד ע״‬ה.
19 שכיון שכתוב אלה יעמדו. ב״‬ר פצ״‬ח. ועיין שיטה חדשה שם וע״‬ע ספרי וזאת הברכה סי׳‬ שמ״‬ז.
20 אלא מפני. הוספתי ונמצא לנכון בכ״‬י פלארענץ והשמיט המעתיק מן אביו עד אביו.
21 ולא עשה בו נקודות כדרך כל הפסוקין. כי בכתוב הזה וישמע ישראל ויהי בני יעקב שנים עשר בראשית ל״‬ה כ״‬ב. הוא פסקא באמצע פסוק. והוא פסוק אחד ולא נפסק בנתיים כשאר פסוקים לכן הוא כפסוק אחד.
22 אפשר חפני ופנחס כו׳‬. ב״‬ר פפ״‬ה בפסוק ויכר יהודה. ירושלמי סוטה פ״‬א ה״‬ד. ועיין שבת נ״‬ה ע״‬ב.
23 ששהו את קיניהן. עיין רש״‬י שבת שם ד״‬ה ששהו את קיניהן. ובב״‬ר שם הגי׳‬ שהיו משלחין את קיניהם לשילו להטהר והן משהין אותו חוץ לבתיהם לילה אחת העלו עליהם הכתוב כאילו שמשו עמהן.
24 לשון נוטריקון פתדת מן החטא כו׳‬. הוא דברי רבן גמליאל שבת נ״‬ה ע״‬ב ושם הגי׳‬ פיללתה חלתה זרחה תפלתך. ועיין ב״‬ר פצ״‬ח ופצ״‬ט ותנחומא ושיטה חדשה צד ע״‬ד ותמצא דרשות שונות ע״‬פ נוטריקון.
25 אחים בעצה. עיין רש״‬י שכתב שמעון ולוי אחים בעצה אחת על שכם ועל יוסף כו׳‬ ונובע מב״‬ר פצ״‬ט אות ז׳‬ ותנחומא.
26 שכן קורין בלשון יוני לסכין מכירין. ב״‬ר פצ״‬ט ותנחומא ויחי ופדר״‬א פל״‬ח ורש״‬י עה״‬ת בשם התנחומא והיא המלה היונית μαχαιρα.
27 .מכורותיהם מגורותיהם. ב״‬ר פצ״‬ט ותנחומא ורש״‬י עה״‬ת והסיום כ׳‬ וג׳‬ משמשין כו׳‬ הוא הוספת רבינו.
28 זה מעשה קרח כו׳‬. ובקהלם זה מעשה זמרי. בב״‬ר פצ״‬ח ופצ״‬ט. ותנחומא. ורש״‬י עה״‬ת. הגי׳‬ בסודם זה מעשה זמרי ובקהלם זה מעשה קרח ע״‬ש. וגי׳‬ הב״‬ר עיקר שכן בקרח כתיב ויקהל עליהם קרח את כל העדה ועי׳‬ סנהדרין ק״‬ט ע״‬ב שגם שם הגי׳‬ כמו בב״‬ר.
29 אלו יושבי שכם. ב״‬ר פצ״‬ט ותנחומא ורש״‬י עה״‬ת. וז״‬ל כי באפם הרגו איש אלו חמור ואנשי שכם ואינן חשובין כלם אלא כאיש אחד כו׳‬.
30 זו חומת העיר שהרי חומא בלשון ארמי שור. וכן ת״‬א וברעותהון תרעו שור סנאה. ועיין ברמב״‬ן שכתב וז״‬ל ואמר אונקלוס כי טעם שור כמו שור בשור״‬ק מן בנות צעדה עלי שור ותרגום בו שור סנאה מן ותבט עיני בשורי עכ״‬ל וכן כתב הראב״‬ע שור חומה וכן צעדה עלי שור וכבר בארתי בספר מאזנים כי החולם והשורק יתחלפו זה בזה ע״‬כ. וכן בתרגום השבעים תרגומו שור במלת חומה. ועיין ב״‬ר פצ״‬ח עקרתם שורן של גרים עיין ביפ״‬ת ומ״‬כ.
31 זה יוסף. עיין רש״‬י עה״‬ת שכתב וברצונם עקרו שור. רצו לעקור את יוסף שנקרא שור שנאמר בכור שורו הדר לו דבריס ל״‬ג עכ״‬ל. וכן בת״‬י וברעותהון זבינו יוסף אתיהון דמתיל לתוריא.
32 וראי׳‬ לדבר. עיין ב״‬ר פצ״‬ט תדע לך שבשעה שירדו למצרים לא לקח מאתם אלא שמעון כו׳‬.
33 זה לוי. עיין ילקוט רמז קנ״‬ח והוא ממדרש אבכיר. ובטעות נרשם שם ב״‬ר. ועי׳‬ לעיל מ״‬ב כ״‬ז.
34 שלא נטלו עצה מאביהם. שיטה חדשה לב״‬ר צד ע״‬ה.
35 שיהא משמעון ולוי מלמדים ומשננים. בשיטה חדשה צד ע״‬ה. ובילקוט רמז קנ״‬ח. ובטעות נרשם שם ב״‬ר ואין ספק שהוא ממדרש אבכיר כמו שנרשם במאמר שלפניו הגי׳‬ סופרים להעמיד משמעון בבתי כנסיות. ותלמידים ומשנים משבט לוי בבתי מדרשות עוסקים בתורה ע״‬כ. וכן תרגם ירושלמי אפליג ית שבטא דשמעון סברין צ״‬ל ספרין מלפי אוריתא בכנישתא דיעקב. ואבדר ית שבטא דלוי בבתי מדרשיא דבני ישראל עכ״‬ל. ועיין תנחומא ויחי וב״‬ר פצ״‬ט כל מי שמסבב על הפתחים הוא משבט שמעון. אמר הקדוש ברוך הוא אף לוי יהא מסבב. מה עשה האכילו פרוסתו בנקיות ותקיימה נביאת יעקב שנתן לו אתד מעשרה והוא מסבב על הגרנות ואומר תנו חלקי. ולזה כוון רש״‬י בפי׳‬ עה״‬ת ד״‬א אין לך עניים סופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון כדי שיהיו נפוצים. ושבטו של לוי עשאו מחזר על הגרנות לתרומות ולמעשרות נתן לו תפוצתו דרך כבוד עכ״‬ל.
36 שהרי שמעון נתנו לו חלק בב׳‬ מקומות בא״‬י כו׳‬. וכן הביא הראב״‬ע. מצאנו כי גורל שמעון נפל בתוך נחלת בני יהודה. והנה הוא ברשות אחר. וגם עריו לא היו דבקות זו לזו. רק מפוזרות בינות גורל יהודה. גם כן לוי שהיה לו שמונה וארבעים עיר והן מפוזרות בינות השבטים עכ״‬ל. ועי׳‬ בהמבאר מה שהעיר על דברי הראב״‬ע ועיין תבואות הארץ דף ס״‬ח ע״‬ב שמבאר חלק שמעון.
37 והוא בעצמו הודה. ב״‬ר פצ״‬ט.
38 שעמדו ממנו שלשים מלכים. וכן איתא בשיטה חדשה צד ע״‬ה ולפי ברכתו של יעקב עמדו ממנו שלשים מלכים. שנאמר אלה תולדות פרץ. ותחשוב דוד ושלמה רחבעם ואביה אסא עד יכניה עכ״‬ל. וכן מובא בילקוט רמז קנ״‬ט ע״‬ש. וכל המאמר שם היא משיטה חדשה לב״‬ר. ויש לתקן שם ועמדו ממנו מלכים צ״‬ל שלשים מלכים.
39 מן אברהם עד שלמה ט״‬ו דורות כו׳‬. ומן שלמה כו׳‬. בפסיקתא פ׳‬ החודש דף נ״‬ג ע״‬א איתא כך א״‬ר ברכיה החודש הזה לכם. סימן הוא לכם כירח יכון עולם תהלים פ״‬ט ל״‬ח כהדין סיהרא על מלייא. אם זכיתם הרי אתם מונין למליאתה. כגון אברהם יצחק ויעקב יהודה פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז עובד ישי דוד שלמה. הא סיהרא על מלייא. ואם לאו הרי אתם מונין לפגמה. כגון רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו יואש אמציה עוזיהו יותם אחז יחזקיהו מנשה אמון יאשיהו. צדקיהו. הא סיהרא על פיגמה.
40 עזריה. כ״‬ה בקרא דה״‬א ג׳‬ י״‬ב וכן הוא במלכים ב׳‬ י״‬ד כ״‬א. אולם בכל המקומות בתנ״‬ך כתוב עוזיהו. וכן בדה״‬ב כ״‬ו א׳‬ כתוב עוזיהו. והכל אחד והרי״‬ש נוסף כמו שבט שרביט.
41 יכניה. בפסיקתא שם גם בפסיקתא רבתי פט״‬ו כתוב במקומו צדקיהו עיין בפסיקתא שם בהערה קפ״‬ד. מא. ויהודה רביעי לבטן. בשיטה חדשה צד ע״‬ו. ובילקוט שם. יהודה רביעי הוא נולד לשבטים כגון ד׳‬ שהוא אות רביעית באל״‬ף בי״‬ת. וביום הרביעי נבראו המאורות. וכתיב במשיחנו וכסאו כשמש נגדי.
42 דוד תחלת שמו ד׳‬ וסופו ד׳‬. וזה כוונת המאמר בשיטה חדשה. ובילקוט שם. דוד אות רביעית הוא ראש וסוף כו׳‬.
43 ולפיכך לקח אהרן. הוא משיטה חדשה צד ע״‬ה. ומובא בילקוט שם. ושם הוא באריכות קצת.
44 מי יעלה לנו בכנעני. וכן מובא בכ״‬י פלארענץ. ובקרא מי יעלה לנו אל הכנעני.
45 יהודה הציל את יוסף. שיטה חדשה שם. וילקוט שם.
46 שהיתה מעוברת תאומים. שיטה חדשה שם.
47 וזרובבל בן שאלתיאל. שיטה חדשה צד ע״‬ו.
48 ייסד בית שני. בשיטה חדשה שם מובא הכתוב ידי זרובבל בן שאלתיאל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה זכריה ד׳‬ ט׳‬. המלות ״‬בן שאלתיאל״‬ ליתא בקרא. מח. ד״‬א יהודה אתה. כל המאמר הוא בשיטה חדשה צד ע״‬ח.
49 גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא. הוא ג״‬כ שם ונמצא הסיום הזה בילקוט רמז קנ״‬ט. וע״‬ש ותראה שהשמיט מאמר גדול. כי סיים במאמר וכתיב במשיח ונחה עליו רוח ה׳‬. הוא בבית המדרש שם צד ע״‬ז ואח״‬כ מתחיל שם יהודה אתה זו היא שנאמרה ברוה״‬ק ע״‬י איוב השמיט כל זאת עד צד ע״‬ח במאמר אמר לו יעקב יהודה בני גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא.
50 שכל ישראל יקראו על שם יהודה יהודים. שיטה חדשה שם. גם בב״‬ר פצ״‬ח ועיין ת״‬י ויב״‬ע.
51 זה הקשת שהוא יד כנגד העורף. ע״‬ז כ״‬ה ע״‬א.
52 הנה כתובה על ספר הישר. בכ״‬י כתוב הלא היא כתובה על ספר הישר. אולם בכ״‬י פלארענץ כתוב כמו בקרא.
53 והיכן רמיזא. שם.
54 זה מלך המשיח. שיטה חדשה צד ע״‬ט וילקוט רמז ק״‬ס.
55 מסולק אתה מאותו עון. שיטה חדשה שם. וילקוט שם.
56 לעתיד לבא. ב״‬ר פצ״‬ח.
57 והיה הנכשל בהם. הוספתי מלת ״‬בהם״‬ כמו שהוא בקרא וגם בכ״‬י פלארענץ ליתא.
58 אלו סופרים שביהודה כו׳‬. עי׳‬ סנהדרין ה׳‬ ע״‬א. הוריות י״‬א ע״‬ב ורש״‬י עה״‬ת.
59 אלו יושבי יעבץ שמורין הלכות לישראל. בשיטה חדשה שם אלו יושבי יעבץ שמורים הלכות בא״‬י בסנהדרי גדולה שהיא יושבת בלשכת הגזית בחלקו של יהודה.
60 פי׳‬ שי לו. וכן מובא בילקוט רמז ק״‬ס. וכן רש״‬י עה״‬ת כתב ומדרש אגדה שילו שי לו שנאמר יובילו שי למורא.
61 שעתיד להקהות. ב״‬ר פצ״‬ח וצ״‬ט׳‬ וילקוט רמז ק״‬ס. ובילקוט הגי׳‬ זו ירושלים שהיא עתיד להקהות שיניהם של עובדי כוכבים.
62 שנא׳‬ וישתחוו לו כל מלכים כל גוים יאשרוהו. וכן מובא בכ״‬י פלארענץ. ובמקרא כתוב יעבדוהו. רק בכתוב י״‬ז נאמר כל גוים יאשרוהו.
63 ס״‬א עד כי יבא שילה עד כי יבא בנו מלשון ובשליתה. וכן הראב״‬ע הביא ויש אומרים שהוא מגזרת ובשליתה. וכן הביא גם רבינו בחיי.
64 ע״‬א שילה זש״‬ה כו׳‬. והפרט הוא של״‬ה. וזה כוונתם סנהדרין צ״‬ת ע״‬ב מה שמו של משיח דבי רבי שילא אמרי שילה שמו. שנאמר עד כי יבא שילה. והנה במדרש איכה פ״‬א פ׳‬ כי רחק ממני מנחם מובא ג״‬כ המאמר הזה דבי ר׳‬ שילא אומר שילה שמו של משיח שנא׳‬ עד כי יבא שילה שלה כתיב ע״‬כ. ובכל הספרים כתוב שילה ביו״‬ד. רק הכוונה קרי ביה שלה בחסרון יו״‬ד לדרוש שלה בגימטריא שלש מאות ושלשים וחמשה כמו שהביא רבינו. ולא כמו שדחק עצמו המ״‬כ וכתב שלה כתיב בלא וי״‬ו קרי ביה שילה הלמ״‬ד קמוצה. וכל אחד ואחד דרש כשמו לסימן וכן בב״‬ר פצ״‬ט כתב המ״‬כ על כי יבא שילה מי שהמלכות שלו. שלה כתיב חסר יו״‬ד קרי ביה שלו. עכ״‬ל. והנה בגמרא שם ובמדרש היו דורשים ומיחסים שם המשיח כשם רבם. כי דבי רבי שילא קראוהו שילה בשם רבם. ודבי רבי חנינא קראוהו חנינה בשם רבם. ודבי רבי ינאי קראוהו ינון שהוא מלשון ינאי. כמו שכתב הרב האברבנאל בספרו ישועות משיחו.
65 וכן רמזו משה ואנכי הסתר אסתיר כו׳‬. וז״‬ל רבינו טוביה בפ׳‬ וילך ואנכי הסתר אסתיר. הרי אלף ושלש מאות שלשים ושלש. מנין הסתר אסתיר. שנה למעלה ממה שאמר דניאל אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ושש מאות שלשים וחמשה עכ״‬ל.
66 ויש לומר יקהת. עיין רש״‬י ורמב״‬ן עה״‬ת. ובהמבאר.
67 ולעבדו בשם ה׳‬. במקרא כתוב לעבדו בלי וי״‬ו. ובכ״‬י פלארענץ חסר סיפא דקרא.
68 פי׳‬ גפן זה ישראל. תנחומא ויחי. ות״‬א ורש״‬י עה״‬ת בשם אונקלוס וז״‬ל: ואונקלוס תרגם במלך המשיח גפן הם ישראל. עירה זה ירושלים. שורקה ישראל ואנכי נטעתיך שורק. בני אתונו יבנון היכליה לשון שער האיתון בספר יחזקאל. ועי׳‬ ב״‬ר פצ״‬ט אוסרי לגפן עירה משיכנס כל ישראל שנקראו גפן כו׳‬.
69 ביין רמז לתורה. תנחומא ויחי. אין יין אלא תורה. שנאמר טובים דודיך מיין. הביאני אל בית היין.
70 והגבעות יתלבנו מן הצאן. וכן ת״‬א יחורן בקעתה בעיבור ובעדרי ענא. ויהי שנים לשון שני הסלעים עי׳‬ רש״‬י עה״‬ת.
71 לשון ארמי הוא מצחק מחאיך. ובכ״‬י פלארענץ מחייך. וכן ת״‬א מצחק בראשית כ״‬א ט׳‬ *מחאיך*. אולם זה שרשו חוך וזה שרשו חכלל או חכל והלמ״‬ד כפולה. ונמצא השם חכלילות עינים. וענינם ענין אדמימות העינים מרוב שתיית היין. ועיין בהמבאר.
72 שיהא תגר ויורד בספינות. ב״‬ר פע״‬ב ופצ״‬ט. וי״‬ר פכ״‬ה. ושיטה חדשה.
73 כמו עד צידון. וכן ת״‬א וכן הביא המבאר.
74 כשם שהחמור שובר את העצם. שיטה חדשה. ובבית המדרש צד פ׳‬ בטעות שובר את העצים צ״‬ל העצם.
75 אחיהם מאתים. וכן מובא בכ״‬י פלארענץ. ובמקרא כתוב ראשיתם מאתים וכל אחיהם על פיהם.
76 אלו מאתים ראשי סנהדראות. ב״‬ר פע״‬ב.
77 שהרביצו תורה בישראל. ב״‬ר פצ״‬ט אלו התלמידים שיושבים בארץ לפני חכמים שנא׳‬ אם תשכבון בין שפתים.
78 זו תורה שנא׳‬ כי טוב סחרה. בכ״‬י פלארענץ מובא לראיה הכתוב כי לקח טוב נתתי לכם. וכן ברכות ה׳‬ ע״‬ב. וב״‬ר פצ״‬ט. מובא הכתוב כי לקת טוב.
79 זה שמשון בן מנוח. ב״‬ר פצ״‬ת ותנחומא. ועיין בת״‬א ויב״‬ע ורש״‬י עה״‬ת. והרשב״‬ם כתב וז״‬ל המפרש על שמשון לא ידע בעומק פשוטו של מקרא כלל כו׳‬. ונעלם ממנו כי כן דרשו במדרש.
80 וכן אמרו רבותינו במס׳‬ סוטה. דף י׳‬ ע״‬א.
81 זכרני נא ופקדני נא. במקרא כתוב זכרני נא וחזקני נא. ובכ״‬י פלארענץ מובא רק התחלת הכתוב.
82 זכור לי עשרים שנה. וכ״‬ה בכ״‬י פלארענץ. ובגמרא סוטה שם הגי׳‬ זכור לי עשרים ושתים שנה. והסגירו מלת שתים והגאון הרי״‬ב העיר וז״‬ל וכך העיד הרשב״‬א בתשובה סי׳‬ פ״‬ח שבגמרא שלפניו ליתא מלת ושתים עכ״‬ל. ובתשובת הגאונים ליק תרכ״‬ד בסוף תשובה מ״‬ה נמצא תשובה מר׳‬ יהודאי גאון וז״‬ל שם שאלו מן קמאי מר יהודאי גאון ריש מתיבתא ז״‬ל הא דאמר רב יהודה אמר רב סוטה י׳‬ ע״‬א אמר שמשון לפני הקדוש ברוך הוא רבש״‬ע זכור לי כ״‬ב שנה. והא כתיב והוא שפט את ישראל עשרים שנה. ולא פשט. ובסדר עולם נמי עשרים תנא עכ״‬ל. וראה קורא נעים מה שהעירותי בהערות ותקונים לתשובת הגאונים צד י״‬ז יצא לאור ע״‬י חברת מקיצי נרדמים ליק תרכ״‬ה. שמה הבאתי תשובת הרשב״‬א שנשאל מחכם אחד מה טיבו של שתי שנים הללו. והשיב שלפניו בגמרא כתיב עשרים שנה. וע״‬ש מה שהעירותי על דברי התוס׳‬ שבת נ״‬ה ע״‬ב שהביא מירושלמי פ״‬י דסוטה והוא שפט את ישראל ארבעים שנה ובכל הספרים שלנו כתיב שופטים ט״‬ז ל״‬א עשרים שגה. וכאשר הביא רבינו טוביה תראה שגם לפניו היתה הגי׳‬ בגמרא עשרים שנה.
83 מה נחש זה נוקם ונוטר אף שמשון נוקם ונוטר לפלשתים. בב״‬ר פצ״‬ט איתא. ד״‬א יהי דן נחש עלי דרך כשם שהנתש נקמן כך היה שמשון שנא׳‬ ואנקמה נקם אחת. ובשיטה חדשה דף פ׳‬ כחוב יהי דן נחש עלי דרך זה שמשון שצפה אותו יעקב והוא עומד בין שני עמודים והתפלל עליו שתנתן בו כח שנא׳‬ ה׳‬ אלהים זכרני נא וחזקני נא.
84 הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור זש״‬ה ויך אותם שוק על ירך. עיין רש״‬י עה״‬ת שכתב הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור. דוגמתו מצינו בשמשון. וילפת שמשון את שני עמודי החוך וגו׳‬ ושעל הגג מתו.
85 מכה רבה. בקרא מכה גדולה. וכן ראיתי בכ״‬י פלארענץ מובא לנכון מכה גדולה כנוו שהוא במקרא.
86 כיון שראה יעקב כו׳‬. ב״‬ר פצ״‬ט. ועיין ב״‬ר פצ״‬ח. עיין רש״‬י עה״‬ת שכתב לישועתך קויתי ה׳‬ נתנבא שינקרו פלשתים את עיניו וסופו לומר זכרני נא וחזקני נא אך הפעם וגו׳‬.
87 אלו שעברו את הירדן בימי יהושע. עיין ב״‬ר פצ״‬ח ועיין רש״‬י ובהמבאר. ולזה כוון ת״‬א מדבית גד משרית *מזינין* כד יעברון ית ירדנא קדם אחיהון לקרבא ובנכסין סגיאין יתובון לארעהון. ר״‬ל מבית גד יהיו מחנות חלוצי צבא בעת שיעברו הירדן לפני אחיהם למלחמה בנכסים רבים ישובו לארצם.
88 בארבעים אלף חלוצי צבא עברו את הירדן. בכ״‬י פלארענץ כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו את הירדן. ובקרא כתיב כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני ה׳‬ למלחמה את ערבות יריחו.
89 שהיו מספיקין שמן המשחה. שיטה חדשה צד פ׳‬. וילקוס רמז קס״‬א.
90 שהכרמל בחלק אשר היה. עיין תבואות הארץ צד ק״‬ט שהביא בשם היוסיפון תכונת אשר עמק הר הכרמל לצד צידון. ועע״‬ש שהביא שהיתה לאשר בליטה א׳‬ דרומה עד סמוך לעמק יזרעאל במחוז הר כרמל הפונה דרומית מזרחית.
91 היה אלימלך. כוונתו לאלימלך יהושע י״‬ט כ״‬ו.
92 שהיה לשונם מתוקים כדבש. כ״‬ה בשיטה חדשה שהיה לשונם של שבט נפתלי בתורה מתוקים מדבש. וכן בת״‬י על התורה וכשהוא פתח פומיה בכנישתא דיעקב לישניה חלי כדובשא ועי׳‬ ב״‬ר פצ״‬ח הנותן אמרי שפר שהן משפרין אמרין שנתנו בשופר ובתרועה. ור״‬ל התורה שניתנה בשופר.
93 אמרו חז״‬ל. סוטה י״‬ג ע״‬א ועיין ב״‬ר פצ״‬ח את מוצא בשעה שעלו לקבור את יעקב אבינו באו בני חת להתעורר עמהן על הקבורה ורץ נפתלי כאילה והביא את הספר ממצרים. לפי דרשת המדרש היו בני חת המעררים לפי שהיתה מעפרון החתי תחלה. ובגמרא שם משמע שעשו היה המערער על חלקו במערה. ורבינו לקת דבריו משיטה חדשה דף פ׳‬. וז״‬ל מלמד שקפץ במצרים בחיל והביא שטר המערה לקבור את אביו עד שהוא הולך בא חושים בן דן והיה חרש וכשראה עשו מונע מלקבור את אבינו יעקב דקרו בידו על צוארו והתיז את ראשו ונפלו שניהם על מטתו של יעקב אבינו ופתח את עיניו וראה נקמה ושמח שנא׳‬ ישמח צדיק כי חזה נקם וגו׳‬ ונתקיימה נבואת רבקה שאמרה למה אשכל גם שניכם יום אחד עכ״‬ל. ובמקום ונפלו שניהם על מטתו הביא רבינו ונפלו שתי עיניו על מטתו.ועי׳‬ פדר״‬א ספל״‬ט ובת״‬י ויב״‬ע בראשית מ״‬ט כ״‬א.וביב״‬ע שם נ׳‬ י״‬ג.וברמב״‬ן בראשית נ׳‬ ל״‬א.
94 מלמד. סוטה ל״‬ו ע״‬ב.
95 מדוע נתת לי חבל אחד וגורל אחד. וכ״‬ה בכ״‬י פלארענץ. ובמקרא כתיב מדוע נתת לי נחלה גורל אחד וחבל אחד.
96 עד אשר כה ברכני ה׳‬. בקרא עד אשר עד כה ברכני ה׳‬. ובכ״‬י פלארענץ אשר עד כה ברכני ה׳‬ ומלת עד הראשון ליתא שם.
97 ויאמר לו יהושע. וכן בכ״‬י פלארענץ. ובקרא כתיב ויאמר להם.
98 שהיו בנות מלכים. פדר״‬א פל״‬ט ות״‬י ויב״‬ע. ועיין ב״‬ר פצ״‬ח ורש״‬י עה״‬ת. ושיטה חדשה צד פ׳‬.
99 באותה שעה נתגבר. סוטה ל״‬ו ע״‬ב. וע״‬ש בתוס׳‬ ד״‬ה באותה שעה שהביאו וז״‬ל כתב רבינו משה הדרשן ואין איש מאנשי הבית שם בבית מאנשי הבית לא היו שם. מכלל דאיש אחר שלא מאנשי הבית כלומר חלוק ומופלג מתורת אנשי הבית היה שם. וזהו דמות דיוקנו של אביו עכ״‬ל.
100 דמות דיוקנו של אבינו יעקב. וכן בגמרא שם דיוקנו של אביו. ובירושלמי הוריות פ״‬ב ה״‬ה וב״‬ר פפ״‬ז ופצ״‬ח איקונין של אביו ראה.
101 מלמד שנתפזרו זרעו מבין צפרניו. ב״‬ר פצ״‬ח וירושלמי שם. ועיין בגמרא בבלי שם. וברש״‬י שם.
102 על האבן האחת. בכ״‬י שלפנינו כתוב האבן האחד. אולם בכ״‬י פלארענץ מובא ג״‬כ לנכון כמו בקרא האבן האחת.
103 עד אשר כה ברכני ה׳‬. בקרא עד אשר עד כה ברכני ה׳‬. ובכ״‬י פלארענץ מובא גם כאן אשר עד כה ברכני ה׳‬. עיין לעיל הערה צ״‬ו.
104 אברהם שעשה גבעה. הוספתי עפ״‬י כ״‬י פלארענץ.
105 שמשעה שנמכר יוסף. שבת קל״‬ט ע״‬א וב״‬ר פצ״‬ח.
106 שבט גדול וחזק. שיטה חדשה שם.
107 מה הזאב חוטף. שיטה חדשה צד פ״‬א ותנחומא ויתי. וילקוט רמז קס״‬א ורש״‬י עה״‬ת.
108 זה שאול בן קיש כו׳‬ זה מרדכי. וכ״‬ה בילקוט רמז קס״‬א. ובב״‬ר פצ״‬ט ותנחומא ויחי הגי׳‬ ד״‬א מדבר במלכותו מה הזאב הזה חוטף כך חטף שאול את המלוכה שנא׳‬ ושאול לכד את המלוכה על ישראל. בבקר יאכל עד. וילחם סביב בכל אויביו. ולערב יחלק שלל. וימת שאול במעלו אשר מעל. ואח״‬כ מתחיל במדרש שם על אסתר מה זאב חוטף כך אסתר חוטפת המלוכה הה״‬ד ותקח אסתר וגו׳‬. בבקר יאכל עד. ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן. ולערב יחלק שלל. ותשם אסתר את מרדכי על בית המן.
109 ד״‬א זה תמיד של שחר. ב״‬ר פצ״‬ט ושיטה חדשה ותנחומא ויחי. וילקוט רמז קס״‬א. ות״‬י ויב״‬ע.
110 כשם שהיו תקוקים על אבני האפוד. עיין תנחומא ויחי.
111 אמר להם אימתי. תנחומא ושיטה חדשה צד פ״‬ב.
112 מה ת״‬ל. ב״‬ר פצ״‬ט. ותנחומא ויחי. ושיטה חדשה צד פ״‬א. ורש״‬י עה״‬ת.
113 ולפי שחלק להם את הארץ ונתן ליהודה שעורים. תנחומא ויחי. ושיטה חדשה.
114 מה צוה אותם. ב״‬ר פ״‬ק. וילקוט רמז קס״‬א ועי׳‬ רש״‬י הוריות ו׳‬ ע״‬ב ד״‬ה כנחלתם מה שהביא שם בשם התנחומא והוא בתנחומא במדבר. ועיין רש״‬י עה״‬ת.
115 לכך נקראת מערת המכפלה. עירובין נ״‬ג ע״‬א.
116 ד״‬א מכפלה מערה לפנים ממערה. זה חסר בכ״‬י פלארענץ.